עבודת חקר בביולוגיה
משימה מספר 1
בעבודת החקר אנו מעוניינים לחקור את השפעת האקונומיקה על האטת קצב התפתחות החיידקים בחלב שמחמיץ.
משימה מספר 2
נושא החקר שלנו הוא השפעת אקונומיקה על התפתחות חיידקים.בחרנו בנושא זה משום שהנושא של התפתחות החיידקים מעניין אותנו.
שאלת החקר שלנו היא: כיצד הוספת אקונומיקה לכוס חלב משפיע על התפתחות החיידקים באותה כוס חלב?
המשתנה המשפיע הוא האקונומיקה והמשתנה המושפע הוא דרגת החמצת החלב (הימצאות חיידקים).
אנו מתכוונים לבצע את החקר שלנו באמצעות ניסוי עמיד 2 כוסות חלב באותו מקום ובאותו הזמן למשך שבוע ובאחת הכוסות תהיה גם אקונומיקה.
שאלות משנה
1. מהם חיידקים?2. כיצד בודקים דרגת חומציות?
3. מה זה אקונומיקה?
4. למה האקונומיקה משמשת אותנו?
5.האם האקונומיקה מזיקה לעור אדם?
6.איזה סוגי חיידקים מצטברים בחלב?
7.כמה זמן לוקח לחלב להתקלקל?
8. כמה סוגי חיידקים מצטברים בחלב?
9. מה זו חומצה?
תשובות לשאלות
חיידקים (שם מדעי: Bacteria; מכונים גם "חיידקים אמיתיים") הם יצורים המהווים את אחת משלוש העל-ממלכות הטקסונומיות בביולוגיה (לצדאיקריוטים וחיידקים קדומים). מדובר במיקרואורגניזמים פרוקריוטיים (החסרים גרעין תא ואברונים). מקור השם "בקטריה" ביוונית, ופירושו "מקלות קטנים", משום שכך נראו החיידקים לחוקרים הראשונים שצפו בהם. השם העברי "חיידק" הוא הלחם של המילים חַי ו-דַק.
החיידקים הם צורת החיים הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ, והם יכולים להתקיים בסביבות מחיה מגוונות, ואף בסביבות קיצוניות שבהן לא הצליח להתקיים אף אורגניזם אחר. (תשובה לשאלה 1)
לקוח מ- חיידקים ויקיפדיה
pH (בעברית: ערך הֲגָבָה או רמת חומציות) הוא מדד לרמת חומציות של תמיסה מימית, המתבסס על ריכוזם של יוני הידרוניום () בתמיסה. את המושג הציג לראשונה הכימאי הדני סרן סרנסן בשנת 1901.(תשובה לשאלה 2)
לקוח מ- pH ויקיפדיה
אקונומיקה הוא השם המסחרי בישראל של מלבין שמכיל ריכוז נמוך של נתרן תת-כלורי (Sodium hypochlorite; סימול כימי: NaOCl). אקונומיקה משמשת להלבנת בדים, כיורים, אסלות, רצפות ומשטחים עשויים אבן, לניקיון, ולחיטוי ביתי של מושבות פטריות וחיידקים. (תשובות לשאלות 3,4)
לקוח מ- אקונומיקה ויקיפדיה
אקונומיקה. רוב הפגיעות הן בקרב ילדים שבולעים כמויות קטנות. מדובר לרוב בפגיעות קלות יחסית, הודות לתקן הישראלי המגביל יחסית את ריכוז החומר הפעיל באקונומיקה, שהוא חומר הלבנה בסיסי.
ועוד דבר, במצבה הנוזלי הרגיל היא מכילה 35 גרם חומר פעיל לליטר, ואילו הסוג הסמיך מכיל 45 גרם של חומר פעיל לליטר. הקבוצה האחרונה מסוכנת יותר לכאורה בגלל הריכוז הגבוה, אך למעשה תכונת הצמיגות מונעת התזה אקראית של האקונומיקה ולכן בסופו של דבר האקונומיקה הסמיכה מסוכנת פחות. (תשובה לשאלה 5)
על חיידקי החלב המסורתיים המוכרים לנו נמנים חיידקי ‘האצידופילוס‘, ‘הבולגריקום‘ וה‘תרמופילוס‘, שאחראים על החמצת החלב ויצירת היוגורט החמוץ. חיידקים אלו בעייתיים, מכיוון שברובם הם אינם עמידים ולכן אינם שורדים את המעבר במעי. למרבה הצער, מוצרי חלב מותססים רגילים מכילים חיידקים חיים מסוגים אלו בלבד. מוצרים כאלה מוגדרים כמוצרי חלב ביו. הם אמנם אינם עוברים תהליך ההורס את החיידקים המועילים, אך אינם פרוביוטיים בהגדרתם ופעילותם העיקרית היא בחלב עצמו- בפירוק הלקטוז שבו ובהפיכתו למוצר קל יותר לעיכול. חיידקים ‘לקטובצילים‘ אחרים, דוגמת ‘אצידופילוס‘ ו‘קזאי‘, הינם דוגמאות לחיידקים בעלי יכולת הישרדות גבוהה ומכאן הפוטנציאל להגעה לפעילות במעי הדק עצמו. חיידקים פרוביוטיים מסוג נוסף הם חיידקי ה‘ביפידו-בקטריה‘, שפעילים יותר במעי הגס. מוצרים המועשרים בחיידקים אלו יוגדרו כמוצרים פרוביוטיים ויכילו כמות מספקת של חיידקים חיוביים עד תום חיי המדף של המוצר. (תשובה לשאלה 6,8)
האם באמת צריכים להיצמד לתאריך האחרון לשיווק שכתוב על האריזה? בעת הקנייה, כן. מוצרי חלב (מלבד החלב עצמו), יהיו טובים גם יום-יומיים לאחר התאריך. בקשר למוצרים אחרים, לא כדאי להסתכן – ברוב המקרים ניתן להחזיר אותם לחנויותת ולהחליפם במוצר עם תאריך שתוקפו עדיין לא פג. (תשובה לשאלה 7)
חומצה, בהגדרה המקובלת ביותר, היא תרכובת המתפרקת במים ליצירת יוני הידרוניום, כך שה-pH של התמיסה המתקבלת יהיה נמוך מ-7. הגדרה כללית יותר לחומצה היא תרכובת המוסרת פרוטון במהלך תגובה כימית; ההגדרה הכללית ביותר של חומצה היא תרכובת המקבלת זוג אלקטרונים מתרכובת אחרת (או, במילים אחרות: תרכובת הנוטלת זוג אלקטרונים מתרכובת אחרת). (תשובה לשאלה 9)
מהלך הניסוי-
שאלת החקר- האם הוספת אקונומיקה לכוס חלב תשפיע על התפתחות החיידקים באותה כוס חלב ועל החמצתו במשך שבוע?
ההשערה- השערתנו היא שהתפתחות החיידקים תתקדם בקצב איטי יותר מבכוס שבה אין אקונומיקה.
כלים וחומרים-
2 כוסות באותו הגודל
2 כפות אקונומיקה
חלב
מהלך הניסוי- לוקחים שלוש כוסות באותו הגודל ושופכים לתוכן כמות שווה של חלב. אחרי ששפכנו את החלב שופכים גם 2 כפות אקונומיקה לכוס אחת, כף אקונומיקה לכוס שנייה וכוס חלב בלי אקונומיקה בכוסס השלישית ומחכים שבוע לראות את התוצאה. בכדי לראות את כמות החיידקים בכול כוס חלב, נבדוק כמה כרום אם בכלל נוצר מעל החלב בכל כוס.
קישור לפוסטר מדעי- סיכום עבודת חקר
קישור לפוסטר מדעי- סיכום עבודת חקר